פסק-דין בתיק ב"ל 44947-01-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 4.10.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה מיום 12.10.10 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        טעתה הוועדה עת קבעה כי החבלה בברך שמאל (הקרע במניסקוס) שנגרמה למערער אינה קשורה לתאונה. קודם לתאונה לא סבל המערער מבעיות בגפיים כבר בתעודת חדר מיון מיום התאונה 12.7.10 נרשם כי המערער הופנה עקב חבלה בגפיים תחתונות ומתלונן על כאבים בברך שמאל. המערער נבדק יום למחרת התאונה אצל אורטופד שאיבחן חבלה בברך שמאל כאשר קרע במניסקוס אובחן במסגרת אולטרסאונד מיום 24.8.10 שבעקבותיו הופנה לניתוח ביום ה - 9.5.11.

2.2        הוועדה קבעה כי על פי מכניזם הפגיעה עצירה איננה מכניזם אופייני לנזק מניסקלי. החלטת הוועדה בעניין האמור אינה ברורה שכן מכניזם התאונה לא כלל עצירה בלבד כעולה מתיאור המערער את התאונה בפני הוועדה וכפי שציטטה הוועדה תיאור זה בעצמה. המערער דיווח על עצירה, רגל שנלחצה, סטיית הרכב וירידה לתהום כאשר לא ברור מדברי הוועדה באם מנגנון משולב זה הוא שאינו יכול לגרום לנזק מניסקלי או שמא העצירה בלבד כפי שציינה הוועדה.

2.3        הוועדה סיכמה את הדיון ללא נוכחות המערער ומבלי לאפשר למערער לטעון בעניין המכניזם.

3.         טענות המשיב:

3.1        הוועדה עיינה בכרטיס הרפואי של המערער ומצאה כי ביום 19.10.03 נפגע המערער בברך שמאל, עיון בתעודה הרפואית מעלה כי לטענת המערער פתח את דלת המשאית, נפל ממנה וכתוצאה מכך נפגע בברך שמאל ובקרסול שמאל.

תיק זה הינו בגין פגיעה מיום 12.7.10 במהלכה נפגע המערער בתאונת דרכים בה היה מעורב כנהג משאית. תיאור התאונה בידי המערער בטופס הפגיעה בעבודה אינו תואם לתיאור אותו מוסר ב"כ בדיון היום באופן מדוייק ואני מצטטת: " תוך כדי נסיעה במשאית למצפה רמון בהגיעותי לצומת נחל חדרה נכנסתי במעקה כדי להימנע מפגיעה ברכב שעקף אותי באופן לא חוקי, סטיתי ימינה ופגעתי במעקה". בתיאור זה כמו גם בתיאור שתיאר המערער בפני הוועדה אין כל זכר לטענת ב"כ היום כאילו הדרדר לתהום. כאמור בפני הוועדה טען המערער כי עשה עצירה פתאומית וסטייה ורגלו השמאלית נלחצה. תיאורו של המערער עקבית ואינו כולל כל הידרדרות לתהום כפי שמנסה ב"כ לטעון היום.

3.2        בישיבתה הראשונה ערכה הוועדה למערער בדיקה וכן ציינה את הרישום בתיק הרפואי לגבי הפגיעה הקודמת בשנת 2003 עוד ציינה הוועדה כי המערער עבר ארטרוסקופיה ב - 9.5.11 בו אובחן קרע בקרן האחורית במניסקוס הלטרלי וכי הוא עבר כריתה חלקית.

לצורך סיכום הדיון ביקשה הוועדה צילומים עדכניים של שתי הברכיים. בישיבה המסכמת מתייחסת הוועדה שוב לדוח הארטרוסקופיה וכן לצילומים שעמדו בפניה ובהם שינויים ניווניים והיצרות קלה של המפרק כאשר שינויים והיצרות מופיעים בשתי הברכיים. הוועדה קובעת כי על פי מכניזם הפגיעה עצירה אינה מכניזם אופייני לנזק מניסקלי. כאמור בתיאורי המערער הן בפני הוועדה והן בטופס הפגיעה בעבודה זה המכניזם. ולא כפי שניסה ב"כ המערער לטעון היום.

הוועדה מציינת כי לחבלה המופיעה בכרטיס הרפואי ב - 2003 יש מכניזם אופייני יותר לפגיעה במניסקוס. קביעת הוועדה בעניין הזה היא קביעה רפואית ומנומקת ועל כן לא נפל פגם בהחלטה.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין,           לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה התקינים לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו ולאחר שניתחה ממצאים הדמייתיים אותם שלחה המערער לבצע..

7.         הוועדה התכנסה ב- 2  ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה- 25.8.11 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא מתקשה בכיפוף ברך שמאל וביישור הברך, מתקשה בעבודה על משאית עקב הבעיה בברך וכי קיימת לו הגבלה בפעולת הרגל.         

8.         הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

            " בבדיקה מתהלך באופן חופשי, ברך שמאל ללא נוזל, שתי נקודות כניסה של ארטרוסקופ, ישור מלא, כיפוף מלא (°135) אין דלדול בשרירי הירך, 46 סמ' דו צדדי היקף במרחק 10 סמ' מקולב עליון של הפיקה.

            אין נוזל תוך פרקי, ברך יציבה במישור קדמי אחורי וצידי. אין רגישות בצד המדיאני, מוסר על רגישות קלה בצד הלטרלי של סדק הפרק.